רקע
לעיתים קרובות, הממציא או עורך הפטנטים, או שניהם, חושבים על פתרון לבעיה מסוימת ומגיעים לכמה פתרונות, או שהם מגיעים לביטויים שונים של הפתרון. כלומר, הצגה של הפתרון בכמה אופנים כך שמצטייר לפחות שמדובר בכמה פתרונות.
קווים מנחים כלליים להתמודדות עם קביעה שיש ריבוי אמצאות
במקרים שכיחים אלה בוחני בקשות הפטנט מגיעים למסקנה שיש כמה אמצאות בבקשת הפטנט. הם דורשים לצמצם את הבקשה כך שהיא מתייחסת רק לאמצאה אחת. כדי לעמוד בדרישות של הבוחנים יש בעיקרון שני דרכי פעולה: 1) להתווכח עם הבוחנים שהם טועים 2) לצמצם את הבקשה.
המחיר לכיס של ריבוי אמצאות
כך או כך, חייבים להתייחס לדברי הבוחנים. התהליך מייקר את הרישום של הפטנט. ריבוי האמצאות (לכאורה) אמנם מייקר, אבל מצד שני נפתחת אפשרות להגיש בקשות חלוקה על החומר אשר הוצא מן הבקשה בעקבות הצמצום. כלומר, אפשר בקלות להגדיל את התיק של קניין רוחני וכך להגדיל את הערך של הקניין הרוחני של בעל האמצאה. גם אם מחליטים לא להגיש בקשות חלוקה, לפחות האמצאות פורסמו כך שיש חסימה של מתחרים להגיש בקשות פטנט המתייחסות לאמצאות אלה.
שלב ההתמודדות עם טענות ריבוי אמצאות: זהירות!
במידה ורוצים להילחם על ההשגה של הבוחנים, כדאי לנסות להשאיר את כל החומר בתוך הבקשה. זאת במקום להגיש בקשות חלוקה. אבל צריך להיזהר מאד מכמה דברים.
קודם כל, הוויכוחים כנגד ההשגות של הבוחן לגבי ריבוי אמצאות עלולות במיוחד לפגוע בסיכויים לקבל פטנט כלשהוא. למשל, אם טוענים שאין הבדל מהותי בין האמצאות לכאורה. כמו כן, במדינות כמו יפן וישראל, במידה והבוחנים מחליטים בכל זאת שיש רק אמצאה אחת, הם ימשיכו לבחון רק את האמצאה הראשונה לפי סדר הצגת האמצאות בבקשה. אפילו אם מה שבאמת חשוב לבעל האמצאה איננו האמצאה הראשונה אלא אמצאה אחרת לכאורה (המוגדרת אחרי ההגדרה של האמצאה הראשונה, לפי סדר הצגת הדברים). לפעמים יש טעם אסטרטגי להציג דווקא ראשון בסדר אספקט פחות חשוב באמצאה, פשוט כדי “לרכך” את הבוחן לקראת הצגת האספקט החשוב ביותר. אסטרטגיה זו חשובה ביותר למשל לאמצאות מבוססות תכנה. צריך לקחת בחשבון את הסיכון של הסידור האסטרטגי הזה.
המכוער בתהליך ההתמודדות
מבחינת ההליך בארצות הברית, עניין החלוקה\ריבוי האמצאות הוא די מכוער לדעתי. לפי תפיסתם, שיטה\תהליך היא אמצאה שונה מאשר חומר\מערכת\אביזר. אפילו אם השיטה\תהליך קשורים ישירות לשימוש או ייצור חומר\מערכת\אביזר. גישה זו מחמירה מאד לעומת הגישה ברוב העולם. מצד שני, USPTO מאפשרת למבקש הפטנט בחירה חפשית איזו אמאצה תיבחן במסגרת המשך בחינת הבקשה.
חשוב לדעת את הזמן הנכון להגשת בקשות חלוקה. ברוב המדינות אם רוצים להגיש אותן, המועד האחרון להגשה הוא לפני תשלום עבור קיבול בקשת הפטנט ההורה. יש יתרון בהמתנה לראות מה קורה לבקשה ההורה.
בקשת החלוקה צריכה להחריג באפן מתאים את החומר בבקשת ההורה כך שלא יתהווה מצב שיש חפיפה בין הבקשות – בלשון USPTO:
double patenting.
מקורות נוספים
נא לראות כאן לגבי ריבוי אמצאות במשרד הפטנטים האמריקאי USPTO:
https://www.uspto.gov/web/offices/pac/mpep/s803.html
וכאן לגבי ריבוי אמצאות במשרד הפטנטים האירופאי EPO:
https://www.epo.org/law-practice/legal-texts/html/guidelines/e/e_ix_4_2.htm
נא לראות כאן לגבי נקודות חשובות במיוחד בבקשות פטנט עם רכיב תוכנה באמצאה,
וגם לגבי פעולת משרדינו לטובת ציבור מבקשי הפטנט,
לאור כך שהבוחנים לעיתים ממציאים כללי בחינה חדשים שמקלים עליהם על חשבון מבקשי הפטנט:
Arranging the patent application claims in Israel
