מבוא: פטנטים בתחום התכנה בתקופה האחרונה
תובנות חדשות ממשיכות להופיע בארה”ב בפטנטים בתחום התכנה. מה התובנות החדשות מלמדות אותנו לגבי מה להגיד ומתי?
האם יש שינוי ממשי בגישות?
קליטה, עיבוד והצגה של מידע אצל Electric Power Group
Michael Borella מספר במאמרו:
Overcoming 35 U.S.C. § 101 Rejections Based on Electric Power Group
על הגבול הלפעמים מעורפל מאד בין אמצאה שנחשבת בלא יותר מסדרת פעולות מופשטות, ועל כן אינה ראויה לפטנט, לבין אמצאה שהיא רצף פעולות גשמיות הראויה לפטנט.
Electric Power Group LLC v. Alstom S.A נוגע לתביעה של חברת חשמל נגד Alstom על הפרת פטנט, בה הנתבע פתח כנגד בהליך על אי כשירות הפטנט וזכה, ועל כן נמצא שאינו חייב.
הפטנט נוגע לאיסוף מידע משלל מקורות חשמל, עיבוד המידע והצגתו. תביעה מספר 1, אשר מגדירה את עיקר האמצאה, למעשה משתרעת על פני כדף שלם, אבל הנאמר כאן הוא עקרון האמצאה. האם יש להליך המשפטי המסוים באמת מה להוסיף לאמצאות בתחום התכנה? הרי ידוע שצעדים אלה אינם מספיקים לקבלת פטנט – צריך “משהו יותר” – something more.
מהו ה”משהו יותר” הזה??
מייקל טוען שאחד הדברים שהבוחנים מחפשים בבחינת בקשת פטנט בתחום התכנה הינו
claims were not limited to a specific solution to a problem but instead claimed the result
אני לא לגמרי מסכים עם ניתוח זה – הרי תביעה מס’ 1 בפטנט כן מפרטת כיצד לעשות עיבוד ואיסוף מידע. למעשה מה שכתב השופט היה:
Here, the claims are clearly focused on the combination of those abstract-idea processes. The advance they purport to make is a process of gathering and analyzing information of a specified content, then displaying the results, and not any particular assertedly inventive technology for performing those functions. They are therefore directed to an abstract idea.
כלומר הבעיה האמיתית הוא שהעיבוד והאיסוף עצמם אין בהם איזה שיפור טכנולוגי מסוג עיבוד מידע חדיש שמאפשר באפן כללי עיבוד מידע. גם עניין זה כבר ידוע לנו מפסיקה קודמת.
אינטרסט הציבור
מה שיותר מעניין הוא הדברים הבאים,
Whereas patenting a particular solution “would incentivize further innovation in the form of alternative methods for achieving the same result,” allowing claims like Electric Power Group’s claims here would “inhibit innovation by prohibiting other inventors from developing their own solutions to the problem without first licensing the abstract idea.
כלומר, יש הצדקה של דרישה להגבלה לשיטת עיבוד מסוימת רק כדי להשאיר את הזירה פתוחה לתחרות. מייקל מציע שבטיעונים בעל הפטנט צריך להתווכח בנימה זו, שהשיטה הינה ספציפית ובעלת אפקט טכני מובהק כגון עיבוד מהיר יותר, שימוש בפחות זכרון וכו’. אבל מה אם אין באמת יתרונות כאלה באמצאה?
זה מחזיר אותנו להתחלת התהליך, של בעל אימצאה שיש לו רעיון. רעיון הוא לא מספיק, אלא צריך לחשוב על אמצעים טכניים ממש לביצוע האמצאה, רצוי בכמה דרכים טובות.
הגישה של מערכת השפיטה האמריקאית מתקרבת לזו של המערכת האירופאית, בו תמיד שוקלים את טובת הציבור כנגד טובת בעל האמצאה, גישה שלא היתה קיימת כל כך בארה”ב עד עתה – בו יש דגש יותר גדול על חרות הפרט לעסוק.
אף על פי שכאמור לא בדיוק מדובר כאן על ניתוח בעיה-פתרון שקיים באירופה בבחינה האם האמצאה ראויה לפטנט, בכל זאת הגישה כאן מתקרבת לניתוח כזה.
קליטה, עיבוד והצגה של מידע אצל McRO
יותר מעניין המקרה של McRO, Inc. v. Bandai Namco Games America Inc
שבו יש אך ורק קליטה, עיבוד והצגה של מידע. במקרה זה יש שינוי באפן ביצוע אנימציה על ידי נתינת משקלי שינוי שונים לנקודות שונות על דמות על פי הגיות שונות הקשורות לאנימציה. האמצאה ראויה לפטנט כי אפן יישום טכני זה לא נעשה מעולם.
אמצאה זו לא כל כך שונה עקרונית (מבחינת הטעמים לכשירות לפטנט) מהדוגמא עליה כבר כתבתי.
חשוב לציין כי באפן מסורתי נהוג לחשוב שיש צורך לתאר את האמצאה כדורשת שימוש במחשב מיוחד, כדי לזכות ב”נקודות” של אלמנט טכנולוגי ואפן ביצוע ספציפי. אלא שהדוגמא של McRO משתמשת במחשב רגיל ואפילו ניתן לעשות את העבודה בצורה ידנית תחת יריעת הפטנט.
רשם: הווארד טף
