פורסם ב- TLV Times
ב-10 במרס 2018
אמצאות כידוע תורמות לקידום הטכנולוגיה ולרווחת המין האנושי. בתמורה למאמציו, ובהתאם לעקרונות חופש העיסוק, בעל האמצאה יכול לזכות כפרס לבלעדיות מסחרית לזמן מוגבל, על ידי השגת פטנט על האמצאה. באופן דומה, עיצובים למוצר שהם עיצובים אסטטיים הינם פירות יצירה אשר גם הן תורמות לחברה. למשל, סמלים גרפיים ותצוגות מסך זכאים לרישום כקניין רוחני בשנים האחרונות. החשיבות של הרישום צריך להיות ברור לכל מי משתמש במחשב או בטלפון החכם: האם הטלפון החכם היה יכול להתהוות במדינה שבה לא היה אפשר לקבל רישום לזכויות בלעדיות על עיצוב מצגת המסך?
בחו”ל הקניין הרוחני נרשם כ”פטנט לעיצוב”, design patent. בישראל הוא נרשם תחת תקנות ישנות כ”מדגם”, ותחת חוק העיצובים החדש נרשם כ”עיצוב רשום”.
בעניין העיצובים יש לאחרונה התפתחות חשובה מאד בישראל: חוק העיצובים של 2017 החליף סוף סוף את תקנות המדגמים והפטנטים משנות ה-20 של המאה שעברה. החוק הביא איתו בשורות טובות למעצבים ועדכוני זכויות וחובות חשובים. (ראה ערך)
החוק לעיצובים תעשייתיים עתיד להיכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ביום 7.8.2017 ט”ו באב התשע”ז . על פי החוק החדש, השינויים הבולטים הם, למשל, שהעיצובים חייבים להיות חדשים בעולם. זאת לעומת הדרישה הישנה, להיות חדשים בישראל. שינוי זה מסיר את הספק האם עיצוב שהינו חדיש בישראל גם ראוי לרישום במדינות אחרות כהרחבה לזכויות הבלעדיות של בעל העיצוב.
בעבר היה עיכוב של שנתיים בין הגשת הבקשה לרישום לבין פרסום העיצוב. בחוק החדש בקשות רישום עיצוב תתפרסמנה בהקדם האפשרי, אם כי ניתן לבקש עיכוב של חצי שנה לפרסום. עניין זה חשוב מאד לבדיקה של המעצב בזמן אמת, האם העיצוב אכן חדש?
החוק החדש מסמיך את בתי המשפט להטיל עונשים חמורים יותר על מתחרים מעתיקים. החוק החדש נותן הגנה מסוימת גם על עיצובים לא רשומים, אם כי רק נגד זיופים. החוק לא נגד עיצובים זהים שלא הועתקו ביודעין או שלא ניתן להוכיח שהם זיופים.
החוק יאפשר לישראל להצטרף להסכם האג בדבר הפקדה בינלאומית של עיצובים תעשייתיים (בקיצור, אמנת האג). עם הצטרפותה של ישראל לאמנה, ייושם תהליך קבלת פטנטים לעיצוב והבטחת הכרה הדדית בין המדינות שחתמו על האמנה. הסכם האג מאפשר למבקשים לרשום, ולאחר מכן לשמור על עיצוב תעשייתי במדינות רבות, על ידי הגשת בקשה אחת בלבד עם הלשכה הבינלאומית של WIPO(הלשכה לקניין רוחני של האו”ם). ההגשה היחידה במקום הגשה בקשות בנפרד בכל מדינה בעלת עניין מסחרי לבעל\ת העיצוב. בכך ניתן לפשט ולהוזיל מאד את רישום העיצוב במדינות רבות.
על פי אמנת ג’נבה (1999) להסכם האג, תוקף הרישום הראשוני הוא חמש שנים, ויש אפשרות לחידוש לשתי תקופות נוספות של חמש שנים. (ראה ערך )
החקיקה הישראלית החדשה מספקת תוקף יותר ארוך, עד 25 שנים. זה אותו פרק זמן שניתן על ידי האיחוד האירופי (ראה ערך), לעומת פרק הזמן בישראל של 20 שנים, לפני החלת החוק החדש.
נכון להיום, 67 מדינות חתומות על אמנת האג. מבין 20 הכלכלות הגדולות בעולם, 8 מדינות אינן חתומות על אמנת האג: סין, הודו, קנדה , אוסטרליה, מקסיקו, אינדונזיה, ערב הסעודית, ארגנטינה וטייוואן. רוסיה היא המדינה האחרונה שהצטרפה, ב – 30 בנובמבר 2017 (ראה ערך). האמנה תיכנס לתוקף ברוסיה ב -28 בפברואר 2018. קנדה נמצאת בתהליך של תיקון החוקים שלה, כך שתוכל להצטרף בעתיד הקרוב. חוקי הקניין הרוחני בסין מתחדשים במהירות, אם כי זה עדיין לא קרוב מספיק כדי להעריך אם סין תצטרף. טייוואן כנראה רוצה להצטרף, אבל אי היותה חברה באו”ם מקשה על יישום האמנה. בקשות רישום במסגרת הסכם האג מאזרחים של מדינות שאינן חברות לא מתקבלות (ראה ערך).
אנשים שחשבו שלא כדאי להם לרשום את העיצובים שלהם בעבר עשויים כעת לרצות הגשת בקשה לרישום עיצוב, במקרה שהמוצר שלהם מצליח מאוד, כי הצלחה מובילה לזיופים. החוק החדש מאפשר לראשונה אופציה כזאת על ידי הענקת תקופת חסד בה ניתן לרשום את העיצוב למרות שהוא כבר הופיע על חפץ אשר פורסם ו\או נמכר.
החוק החדש יפחית את העלויות של קבלת פטנטים לעיצוב ברחבי העולם, ויגדיל את עוצמת ההגנות.
