התקשרו עכשיו :
074-7145148

רשיונות כפיה בעידן הקורונה

מבוא 

ישראל מלאה במוחות טובים ויתכן מאד שפריצת דרך בטיפול יעיל נגד וירוס הקורונה תבוא מישראל.  יחד עם זאת, לפחות מהטיפולים יפותחו בחו”ל וירשמו תחת פטנטים של חברות תרופות זרות.  מניות חברות התרופות אינם נחשבים היום כהשקעה בטוחה.  זאת למרות שתגלית של טיפול יעיל נגד הקורונה וירוס אמור להיות בעל ערך אדיר לכלכלות בכל העולם.  אפילו לפני סיום פיתוח טיפול כלשהו כגון חיסון נגד הקורונה, יש כבר לחץ על חברות התרופות למכור את התרופות בזול, ראו כאן.

סביר מאד שבכל זאת, כי החברות אשר תמצאנה את הטיפול תרשומנה פטנטים על הטיפולים.  אם רק כדי לחסום מתחרים ולמנוע הפסד של השקעה גדולה מאד.  פטנט מעניק מונופול מקומי, כלומר בעל הפטנט יכול לנקוב במחיר ככל העולה על רוחו.  עובדה זו הינה בעיה רצינית של ניצול המונופול כאשר הניצול עלול לעלות בחיי אדם, אם אנשים חולים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את התרופה.  ברמה הלאומית, מעבר לבעיה שחברת תרופות עלולה להיות כפויה לייצר ולמכור ראשית לשוק המקומי בלבד, מדינת ישראל וקופות החולים עלולות להגיע למצב שאינן יכולות לעמוד במחיר התרופות.

כעת נכניס לתמונה את נושא רשיון כפיה, אשר אמור לתת פתרון לבעיה זו.

הציבור הישראלי, לרבות עורכי פטנטים, ועורכי דין המתמחים בקניין רוחני, מכיר מהו רשיון כפיה בעיקר דרך הלימוד של חוק הפטנטים הישראלי.  וכך החוק מגדיררשיון כפיה [רק חלק מהסעיפים של העניין מוצגים כאן].

חוק הפטנטים
הגדרות

” .116 מוצר נושא הפטנט” – מוצר שניתן פטנט עליו או על התהליך לייצורו;
בעל פטנט” – לרבות בעל רשיון יחודי בפטנט.  [בעל פטנט רשאי לתת לגוף יחיד זכות בלעדית למסחור פטנט במדינה מסוימת]

סמכות ליתן רשיון כפיה


 117 (א)  שוכנע הרשם כי בעל פטנט מנצל לרעה את המונופולין שיש לו, רשאי הוא ליתן למי שהגיש לו בקשה על כך בדרך שנקבעה ושילם את האגרה שנקבעה רשיון לנצל את האמצאה נושא הפטנט.

ניצול מונופולין לרעה – מהו?

119. רואים ניצול מונופולין שיש בפטנט כניצול לרעה, אם נתקיימה לגבי האמצאה או המוצר או התהליך שהם נושאי הפטנט אחת הנסיבות שלהלן, ובעל הפטנט לא הראה הצדק סביר לקיומה

(1)   אין מספקים בתנאים סבירים בישראל את מלוא הביקוש למוצר;

(2)  התנאים שהתנה בעל הפטנט להספקתו של המוצר, או מתן רשיון לייצורו או לשימוש בו, אינם הוגנים בנסיבות הענין ואינם מתחשבים בטובת הכלל, והם נובעים בעיקר מעצם קיום הפטנט 

בעל הרשיון צריך לשלם לבעל הפטנט תמורת מימוש הפטנט

תנאי רשיון (תיקון מס’ 4)  תש”ס-1999

126. רשיון לפי פרק זה יהיה רשיון לאיחודי, והרשם יקבע בעת מתן הרשיון את תנאיו, לרבות התמלוגים או תמורה אחרת שעל בעל הרשיון לשלם לבעל הפטנט, הכל כפי שהוא סביר ומתאים בנסיבות הענין ובהתחשב בעניניו הלגיטימיים של בעל הפטנט.

 

יש לקשור את הסעיפים האלה לסעיפים של רשיון כפיה:

זכות המדינה לנצל אמצאה

104. השר רשאי להתיר ניצול אמצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שכבר ניתן עליה פטנט ובין שלא ניתן, אך הוגשה בקשה למתן פטנט עליה, אם ראה השר שהדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.

זכות המדינה להתיר ניצול אמצאה

105. השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף 104, ליתן היתר לפיו גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה, ולצרכי המדינה בלבד.

 

רשיונות כפיה שהיו בישראל

מדינת ישראל מעניקה רישונות כפיה לעיתים נדירות ולמעשה לא נתנה אף רשיון כפיה למשך כ- 20 שנים.   למעשה, לפי המאמר הזה, השר לשעבר ליצמן הפעיל את סעיפים 104, 105 לשימוש בכפיה בתרופה ) Kaletra (lopinavir 200mg/ritonavir 50mg  הידועה נגד  HIV

, נגד וירוס הקורונה בלבדכבר במרץ 2020.  ליצמן הורה לייבא את התרופה מהודו, שם בקשת הפטנט ההודית לא עברה את הבחינה על ידי משרד הפטנטים ההודיזאת לאחר פניה אל בעלת הפטנט, אשר ענתה כי אינה יכולה לספק את התרופה בכמות המבוקשת בתוך לוח הזמנים שליצמן הציב לה.  

האם היה כאן מתן רשיון כפיה? אמנם כאמור אין פטנט הודי, אבל יש פטנט ישראלי, שמונע בין השאר ייבוא לישראל, ללא רשיון כפיה.   התשובה לא ברורהההיתר אינו מציין רשיון כפיה.   לא ברור האם היה הכרח להפעיל את סעיפי החוקה הנוגעים לרשיון כפיה.  אך קשה לראות מה מונע מהמדינה לעקוף את סעיפי הרשיון בכפיה כראות עיניה ולבכך לרוקן אותם ממשמעות מעשית.

לעומת סעיפים 104, 105, בהן הסמכות להוראה הינה בידי השר [לגופו של עניין שר הבריאות], סעיפי הרשיון בכפיה ניתנות להפעלה על ידי רשם הפטנטים ומתחשב בשיקולים של תמורה לבעל הפטנט.

רשיונות כפיה ועקיפה בעולם 

יש מגמה כללית בעולם למתן רשיונות כפיה לצורך שימוש בטיפולים כנגד וירוס הקרונה.   למשל, ב- 2 באוקטובר 2020  הודו ודרום אפריקה פנו אל ארגון הסחר העולמי.  הן ביקשו לאפשר אי עמידה בחלקים של ההסכם עליו  הם חתומים.  זאת כדי שיהיה זמין מספיק תרופה בזמן קצר ובמחיר נמוך, לצורך טיפול נגד הוירוס, ראו כאן.   מעניין שלהודו ולדרום אפריקה יש גישות שהן קיצוניות מבחינת קניין רוחני, אבל בכיוונים הפוכים. שתי מדינות אלו לא תואמות בצורה מובהקת עם הסטנרטים של רוב המדינות מבחינת רישום פטנטים.  הודו מחמירה מאד [אפשר להגיד בהפרזה] כנגד תרופות חדשות ואינה מאפשרת לקבל פטנט על פורמולציות ושימושים חדשים של חומרים שהם ידועים.  ואילו דרום אפריקה מעניקה פטנטים בלי בדיקה מהותית של בקשות הפטנט!

אבל הן התאחדו לכתיבת מכתב משותף אל ארגון הסחר העולמי.  לעומת ישראל, יוקר המחיה בהודו הרבה יותר נמוך ועל כן האזרח הממוצע בהודו מתקשה לשלם עבור תרופות בכלל.  ואכן הודו מרבה לתת רשיונות כפיה.

ואילו לדרום אפריקה יש הסטוריה של מגיפות. למשל, כבר ב-2001 היו יותר מ- 4.5 מליון אנשים נגועים באיידס.  ראו כאן מאמר לגבי ריבוי המגיפות בדרום אפריקה ותמחור התרופות על ידי היצרניות הגדולות.

השוואה לישראל

לעומת ההתנהלות של דרום אפריקה והודו כ-7 חודשים לאחר פרוץ מגיפת קורונה וירוס בעולם, מדינת ישראל הזדרזה מאד לעקוף[חוקית] את הפטנט.  האם התנהלות זו היא נכונה? לנוכח התוצאות, הינו המגיפה עדיין איתנו במלוא החוזק.  אפשר להגיד בדיעבד שלא [להבנתי התוצאות עם התרופה הנסיונית לא היו טובות].  אמנם תתכן הצלת חיים עקב מתן התרופה לחולי ה– COVID 19 אבל כך אפשר לומר על הרבה מוצרים תחת פטנט.  צריך להיזהר מאד בביטול זכויות של בעל פטנט.  הוא ראוי לזכות לתמורה בעד ההשקעה הרבה בהגייה ופיתוח האמצאה וברישום הפטנטים.  אם לא כן, לא יהיה תמריץ ליזמים לפתח וכך להביא לעולם אמצאות נוספות אשר עשויות להציל חיים.

פעילות המחקר והפיתוח למציאת טיפולים יעילים כנגד מגפת הקורונה – מה צפוי 

החברה Abbvie אשר פיתחה את התרופה Kaletra כעת ממשיכה לפתח תרופות כנגד COVID -19 בעיקר בשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר.  אולי בעלות משותפת עם מוסדות ממשליתיים, אשר יהיו שותפים להוצאות למחקר ולפיתוח, תעודד את החברות ואת הממשלות להגיע להסדרים לא מאלצים.

 

רשם: הווארד טף   28.10.2020

נ.ב. בתמונה: Force the use

 

 

 

 

שתף:

מאמרים נוספים

פטנט אחיד ובית משפט פטנטים מאוחד

פטנט אחיד ובית משפט פטנטים מאוחד

הפטנט המאוחד ובית המשפט המאוחד (Unitary Patent and the Unified Patent Court ) הם שני כלים שנועדו לחזק ולהשלים את מערכת הענקת הפטנטים האירופית המרכזית הקיימת כיום. הם יציעו למשתמשי מערכת הפטנטים אפשרות חסכונית להגנה על פטנטים ברחבי אירופה באמצעות הגשת פטנט יחיד.

קרא עוד »
חוק סימני המסחר

חוק סימני המסחר

חוק סימני מסחר – מה הוא אומר? חוק סימני מסחר, או יותר נכון פקודת סימני מסחר, נחקק בשנת 1972 וכמו חוקים רבים אחרים חלו בו

קרא עוד »
אגרת רישום סימני מסחר

אגרת רישום סימן מסחרי

סימני מסחר מהווים סמלים המזוהים עם מוצר, שירות או בית עסק מסוים, ומספקים אמצעי זיהוי חשוב המוגן בחוק כקניין רוחני. בכדי ליהנות מזכויות בלעדיות של סימן מסחרי יש לרשמו אצל רשויות רלוונטיות במדינות ייעודיות. הליך הרישום מצריך בדיקות מקדימות, תיאור נכון של הסימן ובתשלום אגרות. עם The Patenters – המרכז לקניין רוחני, תזכו בליווי מקצועי צמוד לכל אורך הליך הרישום, אשר יבטיח את הצלחתו ואת אישור בקשת רישום הסימן המסחרי.

קרא עוד »

כתוב לנו

התקשרו עכשיו !