עמית שאל אותי לפני כמה חודשים האם אני יכול לעזור לו ולקחת תיק גדול של מדגמים. הוא רצה לדעת כמה נסיון יש לי במדגמים. האם מדגמים הם עניין של מה בכך?
כפי שכתבתי לפני בדיוק 3 חודשים, המדגמים הם כח עולה בחשיבותו ומדגם יכול להיות יקר ערך לא פחות מפטנט. או שלא?
בהמשך לסיפור על המלחמה בין אפל לבין סמסונג, בית המשפט העליון בארה”ב לא קיבל את ההחלטה לקנוס את סמסונג ב- 399 מליון דולר על העתק עיצוב במדגם של אפל, מתוך קנס כללי של 548 מליון על העתקה באפן כללי. ראו כאן. בית המשפט העליון החליט שבוע שעבר שהסכום להפרה על המדגם מגיע לסך הרווחים של סמסונג על האייפונים נשואי המדגם, ואין הצדקה לשלילת הרווחים על סמך עיצוב דומה, בעוד שהאייפון הוא גם נשוא מספר פטנטים. מוזר.
כאמור, למדגמים הרבה מכנה משותף עם פטנטים. בהמשך למה שכתבנו, היתה החלטה מעניינת בחודש שעבר אצל רשם הפטנטים והמדגמים הישראלי.
המבקשת, החברה הזרה CAPBRAH HOLDINGS LLC
ביקשה לרשום מדגם על מיכל לבלנדר הכולל צלעות אנכיות חיצוניות. מלבד הצלעות העיצוב היה דומה מאד לעיצוב קודם של המבקשת, לרבות צלעות פנימיות. הבקשה סורבה על ידי מחלקת המדגמים והגיע להכרעה אצל כבוד הרשם.
אחת מהטענות של המבקשת היתה שהעיצוב הישן לא פורסם בישראל לפני הגשת הבקשה. לעומת חוק הפטנטים, לפי פקודת המדגמים העיצוב נחשב חדש אם לא פורסם בישראל לפני ההגשה. הרשם איזכר כי העיצוב פורסם באינטרנט קודם לתאריך הקובע – פרסום באינטרנט נחשב לפרסום בישראל.
העניין המרכזי במחלוקת היה חשיבות הצלעות החיצוניות. המנכ”ל של המבקשת מסר תצהיר ובו הטענה שאמנם ייתכן שיש לצלעות החיצוניות תפקיד כלשהו בשיפור התכונות הפונקציונליות של החפץ, כלומר לשיפור יכולת האחיזה בכלי, אך תפקידו העיקרי הינו עיצובי. הרשם קיבל את טענתו, כלומר: לאלמנט החדשני יכול להיות תפקיד מעשי (שמתאים לפטנט ולא למדגם), אך אם יש לו גם תפקיד עיצובי כלשהו הוא מתאים לרישום כמדגם למרות הפונקצינליות.
ההסתמכות על מזעור חשיבות השיפור הפונקציונלי היא מעניינת.
כמו כן, המנכ”ל טען שתחום עיצוב הבלנדרים הינו צפוף ולכן החידוש של הצלעות הינו משמעותי ביותר. טענה זו נתקבלה על ידי הרשם face value ונראה שלבסוף הכריעה לקיבול הבקשה. הטענה של תחום צפוף הינה טענה שנשמעת לעיתים בהליכי בחינת בקשות פטנט, כחלק מהנסיונות של מבקשי פטנט לשכנע שיש לאמצאה צעד אמצאתי, לפי היסטוריית הבחינה של בקשות בארה”ב. מעניינת ההשאלה של ה- secondary consideration מהליך בחינת בקשת פטנט בארה”ב אל הליך בחינת בקשת מדגם בישראל.
אכן יש סיבה טובה לכך שמדגם מכונה בארה”ב design patent.
ד”ר צבי (הווארד) טף
עורך פטנטים
