האייפון הראשון הושק ב-2007. אפל הגישה מספר בקשות למדגם על האייפון, 4 ימים לפני ההשקה. אלה הפכו לבסיס למלחמה המפורסמת בין סמסונג לבין אפל ובה זכתה אפל לפיצויים מעל בליון דולר, ראה ויקיפדיה.
העיצובים עליהם ניתנו מדגמים היו לא רק על הצורה של הסמרטפון אלא גם על העיצוב של האפליקציות, כגון האייקון. לכן, גם מפתחי אפליקציות, שיש להם קושי מיוחד להשיג פטנט על המצאתם, יכולים לרשום את הקניין הרוחני שלהם. לעומת העלות הגבוהה של רישום פטנט, עלות רישום מדגם היא מאד זולה, וכפי שרואים בדוגמא למעלה הערך של המדגם עשוי להיות שווה לזה של פטנט.
ישראל הצטרפה למסיבת עיצובי האפליקציות קצת באיחור. בימים הקרובים יתפרסמו תקנות חדשות למדגמים ובהמשך צפוי להיות לראשונה חוק מדגמים בישראל. בינתיים ההנחיות החדשות של הבוחנים ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הן להלן:
במקרה שהעיצוב הנתבע הוא על עיטור שנמצא על גבי מגבון נייר או על גבי תצוגת מסך של טלפון נייד, יש לשרטט את גבולות מגבון הנייר או את גבולות המסך באמצעות קווים מקווקווים ואת העיטור או את תצוגת המסך באמצעות קווים רציפים. במקרה שהעיצוב הנתבע הוא על אייקון ניתן לשרטט את הקווים המקווקווים סביב האייקון כסחורה עצמאית ולא סביב המסך כולו.
צריך להיזהר מהשתק במהלך התהליך להשיג מדגם. “השתק” הינו מצב בו בעל קניין רוחני מונע מעצמו קניין של יצירה עליה כבר ויתר בעבר. ההשתק הוא עיקרון ידוע בפטנטים אך אינו מופעל ככלל במדגמים. להלן מקרה נדיר של השתק במדגמים משנת 2014: החברה
Pacific Coast Marine Windshields Ltd הגישה בקשה למדגם למגן רוח לסירות מרוץ. העיצובים עליהם התבססה הבקשה כללו מגנים עם 2 ו- 4 חורים, למשל:
הבוחן האמריקאי החליט שיש בבקשה ריבוי האמצאות ולכן אישר רק את המגן עם 4 חורים. מתחרה החליט לשווק מגן בעל אותה צורה אך עם 3 חורים. האם הוא הפר את המדגם? בדומה למתרחש בפטנטים, בית המשפט (ראה כאן) החליט כי בגלל שהמבקש הגביל את המצאתו בעקבות בחינת הבקשה, ניתן עקרונית להפעיל את עקרון ההשתק כנגד בעל המדגם, כלומר בעל המדגם אינו יכול להרחיב את הגדרת המצאתו כדי לכלול עיצובים שהוא כבר ויתר עליהם במהלך הבחינה, כדי לקבל את המדגם. האם הוא ויתר על עיצוב עם שלשה חורים? אילו המתחרה היה עושה עיצוב עם שני חורים העקרון של השתק היה מופעל. במקרה של 3 חורים אזי, להבדיל מפטנטים, לא ניתן להפעיל את בחינת תחום החלת ההמצאה, כלומר 2 עד 4 חורים, ולכן אין להפעיל את עיקרון ההשתק על 3 חורים.
ומה היה בעל המדגם צריך לעשות כדי לזכות בתביעה על שימוש בעיצוב עם שלשה חורים? להגיש בקשת מדגם נוספת, על מגן באותה צורה עם שלשה חורים, או להחיל את המדגם שנרשם על מגנים עם כל מספר של חורים.
מקרה זה ממחיש כמה חשוב להבין על מה בדיוק ניתן הרישום למדגם (ובעצם גם לפטנט, סימן מסחר או זכויות יוצרים), ולחשוב היטב האם הרישום באמת כולל את כל האפשרויות העיצוביות.
עקרון של הסתמכות על הארועים במהלך בחינת הבקשה לקביעת השתק לא חל בכל המדינות, למשל בקנדה, מפני שעד לאחרונה בחינת בקשות בקנדה לא היתה חשופה לציבור. כלומר, התרשמות הציבור לגבי מהות ההמצאה, נקבעת רק לפי מה שפורסם במסמך שנרשם, ולכן אין מקום לבית משפט לקבוע את מהות האמצאה על פי תהליך הבחינה. מצב זה השתנה בקנדה, ואכן משתנה ברחבי העולם (למשל בישראל הבחינה פתוחה לעיון הציבור כבר כמה שנים). לכן במשפט בקנדה לאחרונה השופט קרא לשינוי בחקיקה כדי למנוע מבעל פטנט את הגדרת ההמצאה במהלך המשפט, אם ההגדרה לא עומדת בקנה עם טיעונים שהועלו במהלך בחינת הבקשה לפטנט.
חשוב ללמוד ממחוזות זרים ולנסות לחזות כיצד ינשבו הרוחות אצלינו בעתיד.
