רישום פטנט על אפליקציה – נשמע מוכר?
קיימתי מספר רב של שיחות ייעוץ והמלצה עם ממציא לעניין אמצאה כזאת, ובאפן כללי לגבי המצאה בתחום התוכנה. ההמצאות בנוגע לעשיית עסקים הן פחות שכיחות, אבל אני שם את ההמצאות לאפליקציות\תוכנה ועשיית עסקים בסירה אחת – לגבי רובן החוויתי את דעתי שלא יהיה אפשר להשיג עליהן פטנט.
על איזה בסיס ניתן לשלול מתן פטנט בתחומים אלה? הבסיס נעוץ בדרישה לגבי תחום העניין, subject matter, עליו מונחת ההמצאה. הסטנדרטים שונים מרשות בוחנת אחת לאחרת בהתאם לחוקי הפטנטים השונים בהתאמה, אך למיטב ידיעתי בכולן תחומי התכנה ועשיית עסקים הם בעייתיים.
אך אל ייאוש, לעיתים על ידי עריכת ורישום בקשת פטנט זהירה ויצירתית, תוך ידיעה עדכנית של החוקים, הנהלים, ההנחיות, התקדימים והפסיקות, בכל זאת אפשר לזכות בפטנט על תוכנה ו\או עסקים. לדוגמא, הנה בקשה שכתבתי אשר בה הבוחנים מצאו שיש להמצאה “יישום תעשייתי”, כלומר תחום העניין ראוי לפנט: הבקשה
כדאי שממציאים יהיו מושכלים ומעודכנים לגבי האפשרויות לרישום פטנט בתחומים אלה ובכך יוכלו לחשוב גם הם על דרכים נוספות לפיתוח ההמצאה שהן מאפשרות להגדיל את היקף ההמצאה או הפטנט, או להוביל לפטנטים נוספים\להגדיל את התיק של קניין רוחני, ואף יכירו את נקודות התורפה של מתחרים. מכיוון שמאמר זה כתוב בעיקר עבורך הממציא\ה הישראלי\ת, בואו נתחיל במבוא זה בהפנייה לספרות בשפה העברית לגבי פטנטים בתחום התכנה ו\או ניהול כספים ועסקים.
מקור מצוין אחד הוא ההנחיות לבוחני הפטנטים של רשות הפטנטים (Israel Patent Office) של משרד המשפטים. כדאי לקרוא את ההנחיות לגבי סעיף 3 לחוק – אמצאה כשירת פטנט, ובמיוחד את נספח ב’1, המכיל דוגמאות מכל העולם של בקשות פטנט שנתקבלו או סורבו: ההנחיות
חשוב לציין שההנחיות האלה נכתבו לאחר התייעצות ממושכת של הרשות עם הציבור הישראלי וכן התחשבות בפרקטיקה לגבי המצאות אלה ברחבי העולם.
מקור נוסף ללמידה על המכשולים בדרך פטנט על תוכנה או על עשיית עסקים הוא החלטות רשם הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים. למשל, להלן דוגמא מאירת עיניים: ההחלטה
החלטות נוספות נמצאות כאן: החלטות
חשוב לקחת בחשבון את גיל המקורות. זהו תחום בו יש שינויים תכופים, במיוחד בארה”ב. ידועות במיוחד ההחלטות במערכת החוק של ארה”ב של Alice, או בשם המלא Alice Corp. v. CLS Bank International, עליה יש התייחסות רחבה בספרות, למשל כאן: Wikipedia, ושל Bilski, בשם המלא Bilski v. Kappos, עליה יש התייחסות למשל כאן Wikipedia. גם אלה כבר לא המילה האחרונה של בתי המשפט בארה”ב, כפי שנדון במאמר הבא. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי האפשרויות ל”הגנה” על הקניין הרוחני שלכם.
