יישוב סכסוכים בתחום קניין רוחני – בוררות או גישור?

סכסוכים בתחום קניין רוחני מתרחשים בכל מיני מצבים:

החל מויכוח בין ממציאים של אמצאה משותפת לגבי מי המציא איזה חלק,
ועד לאפן חלוקת עלויות רישום קניין רוחני, ולתביעה של מליארדים
על הפרת פטנט או הפרת קניין רוחני אחר.  

שתי דרכים לפתרון סכסוך כזה הן בוררות וגישור.

לאחר עבודה בכמה חברות בתחום קניין רוחני, כולל ליטיגציה של קניין רוחני,
נוכחתי שבתחום הקניין רוחני סכסוכים הם תופעה שכיחה במיוחד,
עובדה מובנת אצל הממציאים ובעלי הקניין רוחני לאור העלויות והסיכונים,
אבל אולי במפתיע מצב שכיח גם בקרב החברות העוסקות ברישום או ליטיגציה של קניין רוחני.  
קראתי ספרים רבים על הנושא בשנים האחרונות ופיתחתי עניין מיוחד בנושא.  

יום עיון בנושא יישוב סכסוכים בקניין רוחני בתחום המחקר והפיתוח (R&D)
נערך ב- 11 בספטמבר 2017, ביוזמת רשות הפטנטים,
הארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם (WIPO – World Intellectual Property Organization)
ולשכת המסחר ת"א והמרכז.

הסמינר החל בהרצאה של כמה עורכי דין ידועי שם  ישראליים בתחום הקניין
הרוחני והמשיך בהרצאה של נציג המרכז לבוררות ולגישור של WIPO.

Leandro Toscano

לצערי המרצים הישראלים היו בורים לחלוטין לגבי המרכז של WIPO ובמידה רבה לגבי גישור.  

מצב זה ניתן להסביר על סמך הדברים הבאים: לפי נציג המרכז לבוררות של WIPO,
העו"ד Leandro Toscano, היה רק מקרה אחד ויחיד של גישור\בוררות אי פעם בישראל
בתיווך המרכז.  לפי המרצה ד"ר שלמה כהן, מבחינה סטטיסטית גישור הוא כשלון.  

ייתכן שחלק מהדגש על בוררות מקומית הינה שלכאורה בוררות מחייבת ידע מקצועי של החוק,
לעומת גישור שלכאורה אינו מחייב השכלה משפטית.  
כלומר, ייתכן שהמשפטנים בישראל מדגישים יותר בוררות מתוך אינטרסים אישיים ואינרציה.  

המרצה הבא היה Jon Lang מלונדון שהוא מומחה לגישור מעל 12 שנים ומעל 20 שנות נסיון כמשפטן.  
הוא נתן הרצאה מאלפת המדגישה את הכח והפוטנציאל העצום של גישור.  
בניגוד לעמדת ד"ר כהן הוא הציג תמונה מאד מוצלחת של גישור ליישוב סכסוכים,
ללא בוררות, והעיד שהגישור גדל מאד בפופולריות שלו בבריטניה בשנתיים האחרונות.

לנג הסביר שגישור נחשב בעבר לסימן לחולשה, אך כיום מצב זה לא קיים בבריטניה.  
כמו כן, בהפרת סימני מסחר ההחלטות של בתי המשפט מאד משתנות ממקום למקום
ולכן יש סיכוי גבוה להפסיד במשפט וכדאי להימנע מבוררות ולא לסמוך על תוצואות
משפט במקום אחר. הגישור הוא לכאורה פחות מושך עבור חברה אשר רוצה לשמור
על מקום מוביל בשוק, או שיש להם קניין רוחני השווה מליארדים.  אך צריך לקחת בחשבון
היום כי סירוב צד אחד לגישור עלול להיחשב נגדם בבוררות או במשפט.

עמיתים רבים שלנו באירופה, הן עורכי דין לקניין רוחני והן עורכי פטנטים, הם מגשרים.  
אנחנו מקווים שעורכי פטנטים, משפטנים העוסקים בקניין רוחני, והציבור בכלל,
יבינו יותר שבדרך יש אופציות טובות יותר מנצחון מוחלט על יריב.

לטעמי הכותרת של הסמינר, יישוב סכסוכים בתחום R&D, היתה מוטעית,
כי הנושא הינו חשוב מאד לא רק לאוניבסיטאות
(אשר ייצגו את הפנל במחצית השניה של הסמינר ולא היו מעניינים) – עדיף היה ללא "בתחום R&D".

ג'ניפר מעירה שדווקא באירופה התנגדות לפטנט הינה הליך זריז ולא יקר ולכן יש טעם
מועט יחסית לגישור דוקא באירופה בנושא זה.  לעומת זאת דוקא בישראל הליך זה הינו
מייאש ביותר ולכן גישור הוא הרבה יותר אטרקטיבי – נא לראות כאן לגבי התנגדות למתן פטנט בישראל

טף ושות' משתף פעולה עם עורכות דין בתחום הקניין הרוחני עם נסיון
רב בפתרון סכסוכים בתחום קניין רוחני כולל בגישור.

הווארד טף עו"פ