חוק סימני מסחר – מה הוא אומר?
חוק סימני מסחר, או יותר נכון פקודת סימני מסחר, נחקק בשנת 1972
וכמו חוקים רבים אחרים חלו בו לאורך השנים לא מעט שינויים.
חוק זה נועד להסדיר את כל הקשור ברישומם של סימנים מסחריים מסוגים שונים,
הליכים, ערעורים, תוקף, זכויות ועוד. מטבע הדברים, עורכי הפטנטים ועורכי דין
העוסקים בתחום הפטנטים וסימני המסחר חייבים להכיר את הפקודה הזו על בוריה.
סוגים שונים של סימנים
קצרה היריעה מלפרט את כל הנושאים בהם עוסק חוק סימני מסחר,
לכן נתעכב על כמה מהמרכזיים שבהם. ראשית, הפקודה מגדירה סימן בתור מילים,
דמויות, ספרות, אותות או אותיות בשלושה או בשני מימדים. לפי ההגדרה,
סימן מסחרי הוא כזה המשמש או אמור לשמש אנשים לצורך שרותים או טובין שהם
סוחרים בהם או מייצרים אותם. בתוך כך, סימן מסחר רשום הוא כזה שנרשם
בפנקס סימני המסחר על פי הוראות פקודת סימני המסחר, ומהווה סימן מסחר בינלאומי או לאומי הרשום בארץ. הפקודה גם מבהירה את מעמדו של סימן מסחר בינלאומי ככזה שרשום על פי תקנות ופרוטוקול ו\או הסכם מדריד בפנקס הרישום הבינלאומי, כאשר סימן כזה גם יכול להיות רשום בישראל וייקרא “סימן מסחר בינלאומי הרשום בישראל”. יחד עם זאת, ישנם סימנים שאינם רשומים בישראל ואף לא משתמשים בהם בארץ, אולם הם מוכרים היטב לציבור הנוגע לעניין ונמצאים בבעלות אזרחי מדינה חברה, תושבים קבועים בה, או בעלי מפעלים עסקיים תעשייתיים פעילים. מעבר לכך, החוק מגדיר סוגים נוספים של סימנים כמו סימן שירות וסימן קיבוצי.
זכויות של בעלי סימני מסחר
חוק סימני מסחר עוסק גם בהגדרת הזכויות של בעלי הסימנים.
כך למשל, החוק קובע כי אם אדם רשום בתור בעל סימן מסחרי,
הוא זכאי להשתמש בו באופן ייחודי על גבי הטובין הרלוונטיים.
כמו כן, אם יש מספר בני אדם בעלי רישום על סימנים זהים או כמעט זהים,
הם נהנים מאותם הזכויות ללא זכות יתרה לשימוש ייחודי, אלא אם נקבע אחרת בבית משפט מחוזי.
עוד נקבע כי ניתן להעביר את הבעלות על סימנים מסחריים לגבי מספר סוגי טובין או כל הטובין שלגביהן קיים הרישום, וזאת בנוסף למוניטין של העסק.
ואולם, לרשם סימני המסחר יש זכות לסרב להעברה זו במידה שהוא סבור שיש בה משום הטעיית הציבור או שהיא מנוגדת לתקנות הציבור.
על החלטה זו ניתן לערער.
לפרטים נוספים על חוק סימני המסחר ולסיוע בנושאים הרלוונטיים, פנו אלינו בטלפון 074-7145148.