התנגדות לפטנט באירופה 2026

התנגדות לפטנט באירופה

התנגדות לפטנט באירופה

מבוא

להלן תמצית רשמים מסדנא של התנגדות לפטנט באירופה 2026 אשר התרחשה בסוף ספטמבר 2026.    הסדנא התייחסה לנושאים חמים כמו AI [אינטלגנציה מלאכותית], כמובן.  לא רק מבחינת התנגדויות אלא גם לגבי תהליך רישום פטנט וערעור על החלטות של הליך התנגדות לפטנט באירופה 2026.  הסדנא ארכה יומיים ומעל 10 שעות לכן התמצית אינו מציג את כל הנושאים שנדונו.

התנגדות לפטנט בארה"ב [Steve Rowan]

בתחילת הסדנא היתה השוואה קצרה להליך ההתנגדות בארה"ב.  מסתבר שיש שינויים בהליך גם בארה"ב.  כמו ההליך באירופה, ההליך בארה"ב הוא מעוגן בחוק החדש [2012] והוא ניתן לאתחול עד 9 חודשים מיום מתן הפטנט.  משרד הפטנטים האמריקאי USPTO הכניס להליך בסוף 2025 את השלב של שליטה על ידי USPTO האם לאפשר את ההתנגדות, למשל החלטה על בסיס שיקולי בטחון לאומי וייצור מקומי, הליך שלא קיים ב- EPO.

סטטיסטיקה של התנגדויות [Laura Hewitt]

שכיחות ההתנגדויות יורדת.  הסיבה לירידה לא ברורה.  האם זה קשור לשכ"ט המחריד ומגוכח של עורכי פטנטים אירופאיים?

מעניין מאד שהשכיחות מאד משתנה בהתאם לתחום האמצאה.  למשל, בתחום המחשוב השכיחות היא רק 0.5%, ואילו בתחום האגרו-טק השכיחות היא 8.5%!

למיטב ידיעתי אין ניתוח עובדתי של מצב זה, אז אפשר להציב תאוריות לגורמים למצב:

1. מה על הפרק בכל פטנט. באגרוטק, פטנט בודד יכול להגן על קו מוצרים שלם, כמו תכונה בזרעים, גידול שעבר עריכה גנטית או חומר להגנת הצומח. פטנט אחד יכול לשלוט בשוק ששווה מאות מיליוני אירו. פטנט תוכנה הוא בדרך כלל אחד מני רבים בתיק פטנטים, וכמעט אף פעם אינו חוסם מתחרה לחלוטין. התנגדות עולה כמה עשרות אלפי אירו, וזה משתלם רק כשהסיכון גבוה.

2. מחזורי חיים של מוצרים. מוצר אגרוטק דורש 10 עד 15 שנים של פיתוח ורגולציה עד לשוק, ולכן הפטנט שווה הרבה לאורך כל תקופת ההגנה. תכונות תוכנה מתחלפות תוך כמה שנים, ועד שההתנגדות מסתיימת הפטנט עלול להיות מיושן. התנגדות ב-EPO נמשכת בדרך כלל שנתיים עד שלוש, וערעור מוסיף עוד זמן.

3. גבולות ברורים לעומת גבולות מטושטשים. תביעות באגרוטק מכסות לרוב גן מסוים, רצף, תכונה של זן צמח או תרכובת. מתחרה יכול לדעת במדויק אם הוא מפר, ולכן הוא יודע אם עליו לבטל את הפטנט. תביעות בתוכנה מנוסחות בדרך כלל כשיטות או כמערכות, והן רחבות או מופשטות. לעיתים קרובות לא ברור אם מוצר מפר, ואין טעם להוציא כסף על התנגדות לפטנט שכנראה לא פוגע בך.

4. נורמות שונות בענף. חברות תוכנה נוהגות לעיתים קרובות להחליף רישיונות הדדיים.  לעתים קרובות נוטות להשתמש בפטנטים להגנה בלבד, או להתעלם מהפטנטים של הזולת.  רבות מהן מתחרות גם באמצעות קוד פתוח, זכויות יוצרים ומהירות שחרור גרסאות. באגרוטק ובביוטק יש מספר קטן של שחקנים גדולים, כמו חברות הזרעים וההגנה על הצומח הגדולות, שעוקבות מקרוב אחר הבקשות זו של זו ומתנגדות כדבר שבשגרה, לעיתים גם דרך איגודים או ארגונים. לצד זאת, סוגיות אתיות ופוליטיות סביב פטנטים על צמחים, זרעים וחומר גנטי מושכות התנגדויות מצד ארגונים שלא היו מתנגדים לפטנט תוכנה.

5. איכות ההענקה וודאות משפטית. באגרוטק, שאלות הפטנטיות מורכבות ושנויות במחלוקת, ובהן החרגות לזני צמחים ולתהליכים ביולוגיים במהותם, מידת הגילוי (sufficiency) והרחבת התביעות מעבר למקור (added matter). אלה עילות טובות להתנגדות. בתוכנה, פטנט שעמד במבחן "אופי טכני" הקפדני של EPO ובדרישת הצעד ההמצאתי כבר עבר בחינה קשה, מה שעשוי להפחית את הסיכוי להצלחת תקיפה נוספת.

6. מי המתנגדים. פטנטי תוכנה ניתנים לעיתים קרובות למבקשים שאינם מתחרים בשוק, או שהמפרים הפוטנציאליים מעדיפים לתקוף רק לאחר שנתבעו, באמצעות הליכי ביטול לאומיים. באגרוטק יש קבוצה קטנה ומוגדרת היטב של מתנגדים פוטנציאליים שכולם מזהים את הפטנט מוקדם.

ניתן לבדוק את התאוריה על ידי השוואת שיעורי ההתנגדות מול מספר הפטנטים לכל מוצר, שיעור ההתנגדויות שמגישים מתחרים לעומת מגישים אנונימיים או איגודים, וערך משפחות הפטנטים.

נתון מעניין מאד נוסף הוא שכיום כמעט ואין הליכים שמתנהלים פיסית ב- EPO.  היו רק 7 ב- 5 השנים האחרונות.  יתכן שג'ניפר מהצוות שלנו, אשר מרבה להשתתף בהליכי התנגדות לפטנט באירופה, היתה בחצי מהם!

בכ-10% מההתנגדויות אשר מתקבלות [כלומר EPO מחליטים לבטל את הפטנט שניתן על ידם], ואשר בעל הפטנט מערער על ההחלטה, ועדת הערעור הופכת את החלטת הערכאה הקודמת.  הסיבה העיקרית היא הכרה שונה של הצעד האמצאתי, בפרט של ה"אפקט הטכני"  The technical effect.  האפקט הטכני הינו חלק מרכזי במבחן של ה- EPO לקביעה האם יש לתביעות מצע אמצאתי.

לפי Emma Ó Donnabháin  מ- EPO, הסיבה העיקרית בכלל לאי-איזון ואי-אחידות בהליכי התנגדות שונים היא השונות שיש גם בתוך מחלקת ההתנגדויות עצמה, בגישה אם האפקט הטכני. 

יחסי גומלין עם UPC [Unified Patent Court] [Laurence Bruning-Petit]

התנגדות לפטנט באירופה נעשית רק ב- EPO.  משפטי הפרה לפטנט אירופאי או ביטול פטנט הם הליכים שיכולים להתרחש ב- UPC במקביל להליך ההתנגדות אצל EPO.  החלטות ה- UPC אינן מחייבות את ה- EPO.  UPC מעדכן את ה- EPO  לגבי התפתחויות אצלה לגבי הפטנט.

מקרי התנגדות לפטנט באירופה: סימולציות [Chris Mercer, Karen Engelen]

במשך הסדנא הובאו מספר מקרים פיקטיביים מעניינים ונוהלו ערכאות דמה.  הערכאות דמה התרכזו בנושאי התקדמות אמצאתית [צעד אמצאתי] וכאמור במיוחד האפקט הטכני.  המקום של האפקט הטכני הוא כדלקמן במבחן ההתקדמות האמצאתית:

*קביעת ידע קודם קרוב ביותר

*קביעת הבדלים מהאמצאה הנתבעת [הבדלים טכניים ולא-טכניים, למשל קומפיילר]

*קביעת האפקט הטכני על סמך שני השלבים הקודמים

*קביעת הבעיה/יות הטכנית על סמך 3 השלבים הקודמים

*קביעה האם בעלי מקצוע היו יכולים\בעלי מוטביציה לנסות את הפתרון הנתבע

נקודה חשובה היתה שצריך להראות לא רק שהיתה יכולת טכנולוגית ידועה לספק את הפתרון, אלא שהמתנגד צריך להראות גם מדוע בעלי מקצוע היו בעלי מוטיבציה להגיע לפתרון. 

בידע הקודם הקרוב ביותר אינו זה המכיל מספר גדול ביותר של אפיונים משותפים לאמצאה, אלא זה עם כוונה דומה יותר לכוונת הפטנט אליו מתנגדים. 

האם האפקט הטכני חייב להיות כתוב במפורש בתוך הפטנט? לא.  מספיק שבעלי מקצוע יוכלו להגדיר אותו מתוך פרק תאור האמצאה.

בעיה נפוצה ביותר בהתנגדות לפטנט באירופה: הגדרת בעיה טכנית אשר כוללת את הפתרון.

הליך ההתנגדות לפטנט והבחינה ב- USPTO כולל גם הוא בחינה של צעד אמצאתי, או בשמו בארה"ב obviousness  או patentability/unpatentable/patentable.  לעיתים קרובות מצוטט ידע קודם המשלב 3, 4, 5 ואפילו 6 פרסומים.  לעומת זאת, אצל ה- EPO, מבחינתם צורך בשילוב של מעל 2 פרסומים כדי להתנגד לפטנט הוא לכשעצמו אינדיקציה שיש צעד אמצאתי.  אפשר להגיד שעיקרון זה יש לו הרבה הגיון באפן כללי, ומתיישב אצלי עם ההכרה שהבחינה של בקשות פטנט על ידי ה-  USPTO לעיתים תכופות אינה מבוססת על הגיון טוב.

פרקטיקה מאד מעצבנת ומתסכלת [ובלתי הוגנת] שקיימת הן בארה"ב והן בישראל: הבוחנים אוהבים לחסוך לעצמם עבודה.  לעיתים קרובות יש התנגדות סתמית לתביעה שהיא מבוססת על הצהרה שרירותית לכאורה של הבוחנים או המתנגדים, שהאפקט הטכני היה ידוע לבעל מקצוע.  לפי המציגים, זה לא נכון לגבי ה- EPO.  בהליך ההתנגדות לפטנט באירופה 2026 המתנגדים צריכים להציג ספר המכיל את הידע הנ"ל, אלא אם כן העניין הוא באמת מאד מוכר.  באפן כללי, להבנתי את דבריהם, ספרים נועדו בעיקר כדי לעזור בפירוש של מונחים מאשר לעזור בקביעה האם היתה קיימת מוטיבציה או יכולת ביצוע בזמן הגשת הבקשה.

המתנגדים יכולים גם לטעון בהתנגדות שביצוע האפקט הטכני לא אפשרי בכלל, ולכן לא מגיע פטנט.  במקרה כזה הם עלולים להידרש לבצע ניסויים ולהציג את התוצאות.

יתכן שבהליך ההתנגדות לפטנט באירופה יוצג אפקט טכני אחר מאשר הוצג במהלך הבחינה של הבקשה לפטנט [ממנה נתקבל הפטנט אליו מתנגדים].  מצב זה הוא תקין ונרמלי, היות והאפקט הטכני יכול להשתנות בהתאם לידע הקודם הקרוב ביותר.

היבטים נוספים של אפקט טכני [Valentin Morra & Mathieu de Rosij]

מותר לקבוע את האפקט הטכני בעזרת פרסומים אשר פורסמו לאחר הגרת הבקשה לפטנט. 

התביעות עליהן מתנגדים: במידה והתביעות קובעות תחום ערכים\חומרים וכו', נדרש שהאפקט הטכני מתקיים לכל התחום.  הפתרון מתקיים רק אם הרוב המכריע של ההתגשמויות embodiments של האמצאה הנתבעת אכן מקיימים את הפתרון.  ההתגשמויות מופיעות בדרך כלל בפרק תאור האמצאה.

גישות הציבור להתנגדות לפטנט באירופה [Anne-Sophie Schaefer & Sonia Dins]

ההליך אצל ה- UPC מתנהל כולו בשפה אחת בלבד.  לעומת זאת, ה- EPO מאפשר במהלך ההתנגדות להשתמש במתרגמים ולנהל את ההליך בשפות שונות.

הציבור, הן המנגדים והן בעלי הפטנט, נוטים לשלוח להליכי ההתנגדות לפטנט באירופה את חוקרי המו"פ שלהם.  על פי המציגים, חל שיפור מאד ניכר בהבנה של החוקרים את הליך הרישום של פטנט באפן כללי וגם למקרה הנדון, כתוצאה מההשתתפות בהליך.

אמנם מתנגדים לרישום פטנט יכולים להביא ראיות נגד הרישום גם בזמן הבחינה של בקשת הפטנט.  אבל הם אינם צד בהליך, וכך אינם רשאים להציג טיעונים.

סיכום

משרד הפטנטים האירופאי EPO הציג תמונה משכנעת שהליך התנגדות לפטנט באירופה הוא דינמי אך מבוסס, יעיל והוגן לצדדים.

 

קריאה נוספת: פטנט מאוחד או אחיד

רשם: הווארד טף

כתוב את הכותרת כאן

מאמרים נוספים